#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בתחילת ספירת ז' נקיים אמרינן מקצת היום ככלו, ומנלן?	"לא! וילפינן אותו ממה שילפינן בזב שש""ז באמצע היום סותר יומו ופשטות לא בא הקרא לרואה בבין השמשות ואפ""ה סותר דהיינו שאותו מקצת היום שנשאר לא חושבים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לעשות הפסק לפני ספירת ז' נקיים, ומהו המקור?	"צריכים להפסיק. <br>והמקור מדברי רב שאמר זבה שהפסיק בג' שלה מתחיל ממחרת ז""נ, וכן משמע מהמשנה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הן השיטות במשנה ובגמ' מתי עושים ההפסק טהרה?	"ר""י רק מן המנחה ולמעלה (ויש לעיין אם מועיל מן המנחה ולמעלה גם קודם היום שצריכה להפסיק). ת""ק - רק בז' אפי' בשחרית. חכמים - אפי' בשני בשחרית. ורבי אמר שטעה שלא שאל מה יהא בראשון שמעיינה עדיין פתוח."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א' ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה נקטינן לגבי זמן הפסק טהרה במפסקת אחר יום הראשון להרא""ש ולהרשב""א? ומה הפירוש של בין השמשות?"	"הרשב""א פסק כחכמים. אבל לכתחילה תעשה מוך דחוק כל בין השמשות.<br>הרא""ש כתב שתפסוק בטהרה בין השמשות והוא בעצם כר' יהודה וכתב הב""י שבודאי זה רק לחומרא שהלכה כרבים, ובין השמשות לאו דווקא אלא קודם בין השמשות או בבין השמשות של הגאונים ואנן סוברים כר""ת."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הטעם שהרא""ש החמיר לעשות הבדיקה בבין השמשות?"	או שעדיף לצאת מידי כל לספק, או אטו יום ראשון שאז סובר שצריכים דווקא בין השמשות.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפסקת ביום שראתה שחרית האם מונה ממחרת ומה הדין במפסקת סמוך לבין השמשות (שיטות הראשונים ולהלכה)?	"הרשב""א בעצמו מיקל אפי' בשחרית וגם הרמב""ן הביא שיטה כזו. <br>הרמב""ן עצמו וכן הרשב""א הביא שיטה שלא מועיל בדיקה שחרית, וברשב""א משמע שבין השמשות מועיל וברמב""ן משמע שרק ידיה בין עיניה מועיל דהיינו מוך דחוק.<br>הרמב""ם כתב שלא מועיל בראשון וכ' בב""י שאפשר שמודה שמועיל מוך דחוק כיון שאין שום ספק.<br>המחבר פסק שצריכים דווקא מוך דחוק, והרמ""א כתב שבדיעבד סגי בבין השמשות (דהיינו מן המנחה ולמעלה) אבל לא בשחרית"	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היאך יכול להיות היום שממתינים ה' ימים, הפסק טהרה ביום ראשון?	אם ראתה באמצע הז' נקיים יום אחד שאינה צריכה להמתין עוד ה' ימים.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם על כתם ג""כ מחמירים בחומרת יום הראשון?"	"לא! ש""ך."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התפללו ערבית ביום האם דינו כלילה?	"האגור מיקל אפי' קבלה שבת בעצמה.<br>והתרומת הדשן מחמיר אפי' רק שהקהל התפללו.&nbsp;<br>והכרעת הרמ""א הוא שלכתחילה יש להיזהר אבל בדיעבד אפשר להפסיק אחר מעריב, ומשמע שאפי' אם הוא עצמה כבר התפללה אבל אביו של הש""ך סובר שאין להקל אפי' בדיעבד אם היא עצמה כבר התפללה.<div>וכתב הש""ך שאין להקל אחר הכ""ד שעות של היום שאז כבר וודאי לילה וכתב ע""ז הפ""ת שאין זה רק אם כבר התפללו ערבית הקהל וגם היא עצמה, וגם אז אין להחמיר בזה בדיבעד (ולפ""ז למעשה אין נ""מ שאנו מחמירים בכל אופן לכתחילה ואינו נ""מ רק לשיטת האגור שמיקל אפי' לכתחילה).<br></div>"	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם פסקה קודם ברכו ואח""כ באותו יום ראתה כתם והפסיקה אח""כ באותו יום האם מתחלת למנות ממחרת?"	"הב""ח מדייק מהרמ""א שדווקא אם ראתה כתם אחר ברכו באמצע הספירה מתחלת ממחרת ולא אם ראתה ביום הראשון והב""ח חולק ע""ז, והש""ך כתב שגם הרמ""א מיקל בזה, רק שמחדש שאפי' ביום שכבר פסקה לפני ערבית לא עשתה אותו לילה בזה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה בדיקות צריכים לעשות לכתחילה כל יום במשך הז' נקיים?	"ברמב""ן רשב""א ורא""ש כתבו שצריכים לבדוק כל יום ומדכתבו סתם משמע שסגי בפעם אחת ביום, ודעת הסמ""ג ועוד שצריכים שני פעמים ביום שחרית וקודם ערבית."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדקה עצמה בראשון ובשביעי מה דינה (שיטות התנאים)?	ר' אליעזר כל הז' בחזקת טהרה וכן פסקינן. ר' יהושע סובר שאין לה רק יום א' ויום ז' בלבד. ר' עקיבא סובר שאין לה רק יום ז'.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' אליעזר מה הדין אם בדקה יום א' או יום ז' בלבד (שיטות הראשונים ולהלכה)?	"מח' רב ורב חנינא. ופסקו הראב""ד והרמב""ם והרשב""א והרא""ש. אבל דעת סמ""ג ועוד שצריכים להחמיר כרב חנינא.<br>המחבר הביא שני השיטות וכתב שאין להקל.&nbsp;<div>וכתב בפ""ת שאם כבר לנתה אפשר להקל אם בדקה רק ביום א' או רק ביום ז'.</div>"	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"	"להלכה יש הוספה בפ""ת"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בדקה רק באחד מן ימים האמצעים לרב?&nbsp;<div>והיאך זה נוגע למעשה?</div>	"הראב""ד כתב לקולא והרז""ה חולק וכתב הרשב""א שמסתבר כהראב""ד אבל יש להחמיר כהרז""ה.<br>ולמעשה לא נוגע בדרך כלל שאנן מחמירים אפי' בדיעבד כשיטת רב חנינא רק אם לנתה מקילים כרב ואז מחמירים כשי' הרז""ה ואין מקילים אפי' לנתה אם לא בדקה רק באחד מימים האמצעים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לבדוק לאור היום?	לכתחילה אבל אינו מעכב.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לספור הימים בז' נקיים?	"השל""ה כתב שצריכים, והנודע ביהודה חולק, וברדב""ז משמע שרק בפה אין צריכים למנות אבל במחשבה צריכים למנות הימים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בדיקת הז' נקיים הוא מה""ת?"	"חו""ד - כן שראייה בלי הרגשה ג""כ סותר מה""ת.<br>חת""ס ואבני מילואים - לא שמה""ת אינו סותרת רק ראייה בהרגשה וממילא כל שהשגיחה על עצמה בקצת זמן ביום ראשון ולא הרגישה הרי זה סגי מה""ת, אבל מדרבנן כתם סותר וממילא צריכים בדיקה דווקא."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופן שיש לה מכה שמוציאה דם ונטמאת קודם לכן או אפי' אח""כ ביום ווסתה שאז אין תולים במכה, מה דינה לעניין הפסק טהרה וז' נקיים?"	"חו""ד - שבדיקה ביום ההפסק וביום ראשון מעכב.<br>חת""ס - אם נטמאת קודם המכה בראיית דם גמור דינה כמ""ש החוו""ד (ולא לגמרי ישל""ע בפנים במה) ואם נטמאת משום שאין תולים ביום ווסתה סגי במה שתמתין שיעור ימים שדרך דם ווסתה להימשך ואז תשגיח על עצמה שלא מרגשת והרי זה במקום בדיקת הפסק טהרה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשבדקה עצמה ביום ג' וביום ז' האם זה סגי אפי' לשיטת רב חנינא?	בדגול מרבבה כתוב שכן אבל בנודע בהודה עצמו מבואר שאינו מועיל רק שמועיל הבדיקה של יום ג' לצרף הבדיקה של יום ראשון אם האחרון הי' ביום שמיני.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לרחוץ עצמה קודם הז' נקיים?	"הרוקח כתב שמנהג כשר הוא, אמנם אם אינה רוחצת רק פניה של מטה די בזה, והביאו הרמ""א.<br>והרא""ש לא כתב מנהג זה וכן במחבר לא הביאו."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מין בגדים צריכה ללבוש בימי ליבונה?	"המרדכי בשם הרוקח כתב שתלבש לבנים ועל מטתה תשים סדינים לבנים או נקיים מכתמים.<br>והאגור כתב שאם היא באמצע הדרך ואין לה בגדים נקיים סגי אם הבגד הוא נקי מדם, משמע שלכתחילה צריכים או נקיים לגמרי מכל לוכליך ולא רק מדם או לבנים כהרוקח.<br>והרא""ש סובר שאפי' לכתחילה סגי בנקיים מכתמים.<br><br>המחבר כתב כהרא""ש והרמ""א כתב כהרוקח והאגור."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שסברה שאינה יכולה למנות קצת ימים לז' נקיים ובסוף נתברר שבעצם הייתה יכולה למנות אותם הימים האם מונה אותן אע""פ שלא ידעה בשעת מעשה?"	לא! מעיל צדקה.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדיעבד אם לבשה בגד שאינה נקי מכתמים וזוכרת איזה כתמים כבר הי' מקודם האם טהורה?	כן.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בודקים בכיתנא, והטעם?	"שמואל אמר שאין בודקים בהם ורבא אמר שבודקים, ומחלק בגמ' בשני אופנים או שדווקא בבגדי פשתן מותר ולא בפשתן עצמו או שאפי' בבגדים אין בודקים דווקא ישנים אחר ליבון.<br>הטעם שאין בודקים בהם כתב רש""י משום שאינו לבן כ""כ והטור כתב משום שהם קשים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה צבע יש להיות העדים שבודקים עמם?	"בגמ' אמרינן שאסור להיות אדום ושחור, אבל ברמב""ם כתב שצריכים להיות לבנים משמע שלמד שאינו בדווקא אדום ושחור אלא שצריכים להיות לבנים. וכן כתב בטור והמחבר."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הוא דעת הרמב""ם באיזה עדים מותר לבדוק?"	"הוא כתב רק של בגדי פשתן ישנים, ובב""י מסתפק האם כוונתו לאפוקי של צמר וצמר גפן שסובר שרבא חולק עם שמואל או שנקט בגדי פשתן ישנים וה""ה לכל דבר שהוא רך כמותם."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים להכניס העד לחורים ולסדקים, שיטות הראשונים?	"שיטת הרא""ש והרשב""א - בדיקת חורין וסדקים. וכן פסקינן.<br>שיטת הראב""ד - צריכים להכניס העד לפנים אבל אין צריכים חורין וסדקים.<br>שיטת הרמב""ן - להפסק הטרה צריכים חורין וסדקים ולבדיקת הז' נקיים אין צריכים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים לבדוק בעומק עד מקום שהשמש דש?	"כן כתבו הרא""ש ההגהות מיימוניות ורבינו ירוחם.&nbsp;וברבינו ירוחם משמע שמעכב.<br>והתרומת הדשן כתב שיש מחמירים בזה אבל היות שבשאר פוסקים לא כתבו חומרא זו והנח להם לישראל.<br>ובב""י מסתפק בפי' הנח להם לישראל האם הוא משום מוטב שיהיו שוגגים או משום שהם בני נביאים, והנ""מ לבעל נפש.<br>ולמעשה פסק שרק בעל נפש יחמיר בההפסק טהרה ובבדיקה אחת מתוך הז""נ ולכתחילה יהא ביום ראשון כדי שיהא עוד זמן אם שכחה אז, וכ""כ במחבר וכתב הרמ""א שאינו מעכב בדיעבד כל שבדקה היטיב כפי כוחה.<br>והטעם שרק בבדיקה אחת יעשה כן הוא משום שהראשונים שכתבו חומרא זו סוברים שרק בדיקה אחת ביום אחת מעכב והסוברים שמעכב שני בדיקות בשני ימים לא כתבו כלל חומרא זו.<br>והביא הפ""ת בשם הנודע ביהודה שאין צריכים להחמיר בזה רק בבדיקת ההפסק טהרה שעושה במוך דחוק כל בין השמשות וזהו צירוף של שיטת רש""י שבדיקת לילה הוי בדיקה עם שיטת הרמב""ן שאין צריכים בכלל קינוח בפנים בז' נקיים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"	"ב""י מחבר רמ""א פ""ת"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם להחמיר לבדוק עד מקום שהשמש דש?	"אפשר משום שהשמש מגיע לכל הפרוזדור עד מקום שבין השיניים ורוצים לבדוק עד אותו מקום שתהא וודאי שאין לה שום דם עכשיו מן המקור.<br>ואם סוברים כהרמב""ם שסובר שאינו מגיע רק עד אצמע הפרוזדור כל אחד כפי אצבעו יש לומר שהטעם שכמה שאפשר למיבדק צריכים לבדוק וזהו המקסימום שאפשר."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שכואב לה לעשות בדיקות מה דינה?	תבדוק רק בראשון ובשביעי (משמע שסגי בבדיקה אחת בהם) ובשאר הימים תעשה קינוח מבחוץ וגם זה רק אם לא יכאב לה.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ו'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדרך לבדוק סומא חרש ושוטה?	סומה בודקת בעצמה ומראה לחברותיה.<br>חרש שמדבר ואינו שומע או להיפך הרי היא כפקחת.<br>חרש שאינו שומע ואינו מדבר וכן שוטה חברותיה בודקות אותן.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ז' ח'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה כתוב בסעיף זה?&nbsp;	כל יד המרבה לבדוק בנשים משובחות, בין בז' נקיים ובין כשהיא טהורה בזמנים שלא ראתה בהם שאינה צריכה לבדוק אז מדינא.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף ט'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהז' נקיים צריך להיות רצופים?	אחר תטהר ילפינן אחר אחד לכולם.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוגע היום דין זה שז' נקיים צריך להיות רצופים?	"הב""י כתב שאינו נוגע. אבל הט""ז כתב שמה שצריכים לבדוק לכתחילה כל הז' נקיים הוא משום שכל הז' נקיים עדיין אינה בחזקת טהרה וזהו משום שרואים שסותר דם אפי' ביום האחרון."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תולים כתם בכל התליות בז' נקיים?	"תולים בכל מה שתולים כתם, אבל בג' ימים הראשונים אין תולים בתלייה רגילה, משום שצריכים לידע שנסתם מעיינה, ובדרכי משה יש לו צד שלאו כ""ע סוברים כן שהרשב""א שכתב סתם שתולים בז' נקיים משמע שאפי' בג' ימים הראשונים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תולים בג' ימים הראשונים בפחות מכגריס?	"כן. משום שא""א להיזהר.<br>ובמקום שאפשר להיזהר כתב בפ""ת בשם חמודי דניאל שטמאה, ובפ""ת בסימן ק""צ הביא מחלוקת בזה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"	"גם פ""ת בשם חמודי דניאל"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סופרת ז' נקיים על ראיית כתם או דם חימוד האם תולים בג' ימים הראשונים או לא?	"בדגול מרבבה כתב שאפשר להקל (ובבית שמואל ג""כ מצדד להקל אבל הביא מר' ליב צינש שמחמיר משום לא פלוג). גם באופן שנטמאה בראייה שאפשר לתלות במכה בעצם רק טימאוה ביום ווסתה משום שלא""כ לעלום לא תהי' טמאה כתב בברית אברהם שיכולה לתלות גם בג' ימים הראשונים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שבדקה עצמה כדי לילך לבית הכנסת לפני שהתחילה לספור ז' נקיים האם מונים ג' ימים מאז, והטעם?	"בעל עבודת הגרשוני והחת""ס מקילים, והצ""צ ומהר""ם מחמירים משום שדווקא בדיקת תיקון חז""ל מדקדקת בזה יפה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצאה כתם אחר ג' ימים הראשונים אבל אפשר שהי' עליה כבר בג' ימים הראשונים, או שרוצה לתלותה שהוא כבר שם מימי נידתה האם זה נחשב לכתם של אחר ג' ימים הראשונים?	בתפארת צבי ובפנים מאירות מקילים בזה. אבל בתשובת רבינו אפרים משמע שמטעם זה אין להקל.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מטהרים כתם על דבר שאינו מקבל טומאה או על בגד צבוע בג' ימים הראשונים?	"כאן כתב בפ""ת שתולים כיון שאין צריכים לתלות (ולכאורה תהא מונה ג' ימים מזה הראייה לעניין אם תראה אח""כ ויש לה תלייה), אבל בסימן ק""צ כתב בשם עמודי כסף שאין תולים.<br>[ולכאורה להחוו""ד אין מטהרים בז' נקיים אפי' אחר ג' ימים הראשונים בבגד צבוע ואינו מקבל טומאה אם אין תלייה כיון שמה""ת מטמא אפי' בלי הרגשה.]"	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"	"זכות: מה צירך להיות הדין לשיטת החוו""ד"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש לה מכה שמוציאה דם האם תולים בו כתם בג' ימים הראשונים, והטעם?	"בדרכי משה כתב שתולים משום שתולים אפי' ביום הווסת וגם משום שדין זה שאין תולין הוא רק חומרא מדהקילו במקום שא""א להיזהר, ומסיים שלכתחילה טוב להחמיר במכה עוברת אחר כמה ימים שמיקרי אפשר להיזהר, אבל ברמ""א לא כתב חומרא זו. בש""ך הק' עליו למה אין תולים בדם ציפור שהוא ג""כ מקום של וודאי דם ותי' שאין תולים להרמ""א רק בתלייה שבגופה שא""א להיזהר.<br><br>לדעת הט""ז והש""ך תולים רק במכה שא""א להיזהר כמו פחות מכגריס וכן בשחין רק באופן שא""א להיזהר (והש""ך לא מיקל רק במכה שלא יהא אפשר להיזהר לכמה ימים אז נחשב שאינה יכולים להיזהר), ודין זה אינו רק חומרא ואפ""ה היו יכולים להקל במקום שא""א להיזהר משום שכל דין זה אינו רק מדרבנן כיון שמה""ת אינו מטמא דם בלי הרגשה והם אמרו והם אמרו.<br><br>הרב מדיבנא מחמיר וכן הוא דעת החת""ס במכה שעוברת כגון עורק הזהב יש להחמיר (וכתב עצה שאפשר לעשות בדיקה לעניין להתחיל הג' ימים כבר בתוך החמשה ימים שצריכים להמתין בשביל חשש פולטת), אבל בתשובת רבינו אפרים כתב שמתסבר להקל.<br>ובאופן שאפשר לה לתלות בימי נידתה יש יותר צד להקל משום שזה עדים ממכה שמוציאה דם כיון שהוא וודאי מטפטף ולא רק שיכולה להוציא דם."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם פולטת ש""ז סותרת ז' נקיים?"	"הגמ' מסתפק ופושט שפולטת רואה הויא וסותרת, ושיטת הראב""ד שאינו רק לטהרות ושיטת ר""ת שאינו רק כשבעל אותה זב, ולמעשה נקטינן שבכל אופן רואה הויא וסתרת."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה השמיט הרי""ף דין זה שפולטת סותרת?"	"הרשב""א כתב משום שסובר כר""ת שאינו סותרת רק לטהרות, והב""י כתב משום שלא מצוי כ""כ דין זה שממילא בדרך כלל א""א להתחיל ז' נקיים בתוך זמן שפולטת."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן אחר הבעילה נחשבת פולטת?	"שיטת רוב הראשונים הוא ו' עונות ונמצא שאין להתחיל ז' נקיים רק ביום חמישי לשימושה, וכן פסקינן.<br>דעת הרמב""ם שרק ג' עונות כר' אלעזר בן עזריה אבל מצריך ג' עונות שלימות לא כולל עונת שימושה.<br>ודעת רש""י וכן או""ז גדול שביום שלישי לשימושה יכולה להתחיל ז""נ אפי' אין רק שני עונות שלימות."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למעשה אחר כמה ימים לשימושה מתחלת לספור ז""נ?"	"דעת המחבר שאין להחמיר יותר מד' ימים.<br>הרמ""א מחמיר כשיטת התה""ד והאגור והשערים שיש להוסיף עוד יום אחד משום חשש שמא תשמש בבין השמשות ותחשוב שעדיין יום הוא.<br>וכתב הט""ז שבכלה שאינה סופרת רק על דם בתולים יש להקל אם לא שימשה בין השמשות."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"	באשה רגילה ובכלה אחר בעילה הראשונה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להחמיר יותר מה' ימים?	"התה""ד והאגור הביאו שהיו נוהגים כן והתה""ד מסתפק אם יש להחמיר כן במקום שנהגו, והרמ""א כתב שהמיקל בזה נשכר ואין טעם למנהג זה. אבל הט""ז הביא בשם מהר""ש מאוסטרייך שהטעם משום שהיו נוהגים לטבול ב' טבילות א' אחר ז' ימים לפני נקיים שאז כבר טהורה נדה מה""ת ואחת אחר ז""נ וזכר לזה ממתינים ז' ימים לפני ז""נ."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשלא שימשה ביום שנטמאת?	"המחבר כתב שאין להחמיר בזה אבל הרמ""א מחמיר כהמהרי""ק והתה""ד.<br>ודעת הב""ח שאין להחמיר כשאין בעלה בעיר אבל הט""ז והש""ך כתבו שיש להחמיר כמו שכתב במהרי""ק ובשאלת התה""ד שהוא עצמו כתבם."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלה לפני נישואיה שלא שייך אצלה תשמיש כלל האם צריכה להחמיר לא שימשה אטו שימשה?	"הט""ז כתב שאין להחמיר ויכולה להתחיל מיד ז""נ ואפי' אם נטמאת אחר חופתה אם לא נתייחדה עדיין.<br>אבל הש""ך כתב שהמנהג להחמיר גם בזה רק לא תחמיר אם יצא מזה חופת נדה שאינו חופה להרמב""ם שיש להחמיר לכתחילה לשיטתו אפי' שאין נוקטים למעשה כוותיה.<br>וכתב בדגול מרבבה שאפי' להש""ך אין להחמיר רק כשראתה עכשיו בפעם הראשונה אבל אם כבר טמאה מקודם מונים חמשה ימים משעה שנטמאה מקודם."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם כבר התפללו ערבית ועדיין יום הוא ואח""כ ראתה האם חושבת אותו יום למניין הד' והה' ימים? ומה הדין כשהתפללה היא בעצמה ג""כ?&nbsp;"	"לאלו שנוהגים להחמיר ה' ימים וודאי אין להחמיר.<br>ולאלו שנוהגים כהמחבר מסתפק המהרש""ל אם יש לחוש למה שכתב בתה""ד בסעיף א' שאינה נחשבת יום לעניין הפסק טהרה או ששאני הכא שאפשר להקל משום שבאה לה הסיבה מן השמים, <br>ומסיק להקל באופן שהיא בעצמה לא התפללה עדיין. <br>אבל כתב הש""ך שלמעשה שנקטינן גם בסעי' א' להחמיר רק לכתחילה ולא בדיעבד לא שייך שאלה זו שכאן הוי כבדיעבד שראייתה אינו תלוי בה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שיוצא לה לטבול בליל שבת שאחר יו""ט במה אפשר להקל כדי שלא תהא צריכה להרחיק הטבילה מן החפיפה?"	"שדי במה שתמתין ד' ימים לפני הז' נקיים אם לא שימשה. של""ה.<br>והסד""ט מיקל אפי' אפי' בשימשה להמתין רק ד' ימים."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחילים לספור אחר ראיית כתם? לכתחילה ובדיעבד.	"הרמ""א כתב שצריכה ג""כ להמתין ה' ימים,&nbsp;<div>ולעניין החומרא בלא שימשה כתב הש""ך שאפשר שאפי' התה""ד והרמ""א לא החמירו בכתם שחששה רחוקה הוא, אבל הלבוש מחמיר גם בחומרא זו, וכן נוהגים.<br>ובדיבעד אם כבר טבלה בלא המתנה כלל אפי' שימשה כתב החת""ס שאפשר להקל.<br>וכל זה אם נטמאה עכשיו מכתם אבל אם נתקלקלה ע""י כתם זה מונה משעה שנטמאה בראשונה.</div>"	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יולדת שכבר טבלה וראתה דם טוהר מה דינה היכא שלא שימשה, והאם צריכה להמתין ה' ימים או סגי בד' ימים?	"הפ""ת כתב שמסתבר להקל מכ""ש מכתם שהש""ך מצדד להקל. אבל הביא שהחת""ס כתב שהיות שכתב הרמ""א שדינו כדם נידות לכל דבר אין להקל להצריך רק ד' ימים אלא צריכה ה' ימים ומשמע שהפ""ת פושט מזה שה""ה לעניין לא שימשה צריכים להחמיר כמו בדם דאורייתא."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"	"פ""ת לעניין לא שימשה וחת""ס לעניין ד' ימים.<br>"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שטבלה וראתה מיד לפני ששימשה האם צריכה ג""כ להחמיר אטו שימשה?"	"דעת הנודע ביהודה שכן צריכים להחמיר וכתב שכן משמע בט""ז שלא הקיל רק בכלה שלא באה מעולם לכלל ביאה.<br>ודעת הפני יהושיע והמעיל צדקה והסד""ט להקל, וכתב במעיל צדקה הטעם שבמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טעתה וספרה רק ששה נקיים וטבלה ושימשה מה דינה כששימשה בליל ז' וכששימשה ביום ז'?	"צריכה להמתין שש עונות (וכאן לכ""ע לא גזרינן אטו שישמה בבין השמשות) ואח""כ תספור יום אחד נקי.<br>והרא""ש כתב שאם טבלה ושימשה רק ביום ז' של הנקיים אינה צריכה להשלים כלום כיון שש""ז אינה סותרת למפרע ואחר שהאיר היום כבר ספרה ז""נ, וכתב הב""י שאפשר שגם הסמ""ק דעתו כן ומה שכתב שאם טעתה ביום אחד היינו ששימשה כבר בליל ז'. וכתב הש""ך שלא מסתבר כן בדברי הסמ""ק.<br>והמחבר פסק כדברי הסמ""ק ולא פי' כוונתו אם כהרא""ש או לא."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מועיל השלמה של יום אחד מהז' נקיים אח""כ ואין צריכים ז' ימים רצופים?"	"שרק דם סותר וממילא צריכים רצופים שבאמצע הז' ימים הם סותרים למפרע אבל בש""ז אינה סותרת ורק לא נחשב אותן הימים ליום נקי."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אין חוששים שמא ראתה דם בשעה שפלטה וחיפהו ש""ז?"	שרק בבתולה חוששים משום שמצוי דמים אצלה .	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריכים להמתין חמשה ימים להרמ""א משום חשש שמא תשמש בבין השמשות?"	"לא. ש""ך."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ספרה ז' נקיים ולא טבלה כראוי מה דינה?	"ה""ז טובלת בכל עת."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש דין הפרשה למי ששימשה ונתברר שלא עלתה לה טבילה מקודם?	"הט""ז כתב ששייך רק אם לא הי' בעלה אצלה מקודם 90 יום ובפ""ת מחמיר יותר אפי' לא הי' אצלה רק זמן מעט כבר שייך הבחנה, אבל בכתם אין צריכים.&nbsp;<br>ודעת הש""ך שאין צריכים כיון שהולד אפי' שנזרע באיסור דינו כישראל גמור."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"	בטמאה מראייה דאורייתא ובטמאה מכתם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שספרה ז' נקיים וטבלה ושימשה ואח""כ אמר לה חברתה שטעתה ביום אחד האם צריכים להאמין לה?"	"באופן שמכחשת את חברתה וודאי נאמנת על עצמה יותר אפי' בז""נ של ראייה גמורה.<br><br>באופן שאחר שאמר לה כן חברתה באמת מסתפקת וודאי צריכה לחוש לדברי חבירתה אפי' באיסור דרבנן כגון אחר ראיית כתם.<br><br>באופן שברור לה בעצם שהי' לה ז""נ אבל אינה מכחשת את דברי חבירתה אז אם כבר שימשה ואינה רק איסור דרבנן כגון אחר ראיית כתם אז אם אומרת שאינה רוצה להאמין את חבירתה יכולה לסמוך על עצמה ואינה צריכה לחזור ולטבול."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ב"	ג' אופנים ובאופן הג' יש ג' תנאים כדי שלא יהא צריכים להאמינה	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עיצות שלא תהא צריכה להמתין לפני התחלת הז' נקיים?	"במשנה כתוב שמועיל לכבד את הבית דהיינו או לשון נקי וקאי על או""מ לכבדו במוך ובבגד או ברחיצה או הכוונה לכיבוד הבית כמשמעו שע""י עבודה זו יריכותיה מתרחבת ופולטת הכול. ובגמ' משמע שמועיל הליכה."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מועיל קינוח ורחיצה?	"הרא""ש והטור כתבו שמועיל אפי' אחד מהם לחוד וכן פסק המחבר. (ובש""ך כתב שבעצם כן הוא גם דעת הרמ""א אלא שהחמיר משום סיבה אחרת).<br>הרשב""א והספר התרומה סוברים שאינו מועיל רק שניהם יחד כדי שלא תבוא לידי ספיקות.<br>והסמ""ק סובר שאינו מועיל שאין אנו בקיאים בקינוח ורחיצה (כתב כן בהדיא לגבי כל אחד בנפרד אבל כיון שאין בקיאים בכל אחד מהם לא יועיל שניהם ביחד, ב""י). וכן פסקו הב""ח והש""ך."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משום איזה סיבה החמיר הרמ""א שלא מועיל רחיצה וקינוח?"	"משום שמחמירים אפי' בלא שימשה וכל עיצות הללו אין עושים רק שיהא כאילו לא שימשה.<br>ולפ""ז במקום שאין מחמירים אטו שימשה כגון בסעי' י""ב היכא שטעתה במנין שהוא מילתא דלא שכיחא יהא מקילים להתחיל מיד ז""נ ע""י קינוח או רחיצה, אבל למעשה אנו חוששים לשיטת הש""ך שמחמיר כהסמ""ק."	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מועיל הליכה כדי להתחיל מיד ז""נ?"	"דעת הרמב""ן שמועיל אבל הרא""ש סובר שאינו מועיל ומה שמבואר בגמ' שמועיל היינו שכבר יש צד שפלטה הכול אבל אינו וודאי שפלטה הכול.<div>והמחבר פסק כהרא""ש.</div>"	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הליכה מועיל למה מבואר במשנה שצריכים דווקא כיבוד הבית?	או מיירי בשלא הלכה דהיינו שטובלים אותה במיטה או שאפי' פולטת הכול עדיין נשאר בבית החיצון שלגבי טהרות יכול לטמאה בנגיעה.	"יו""ד סימן קצ""ו סעיף י''ג"		
